הרבה יותר מקפאין: ההיסטוריה והסודות של הקפה הטורקי

"הנשמה אינה חפצה בקפה ולא בבית הקפה; הנשמה חפצה בחברה, הקפה הוא רק התירוץ."

הפתגם הטורקי העתיק הזה מסכם בצורה מושלמת את המהות של מה שאנחנו מדברים עליו. כשאנחנו צוללים להיסטוריה של הקפה הטורקי, אנחנו לא מדברים רק על פולי קפה ומים חמים. אנחנו מדברים על דיפלומטיה, מרד ועל ה"רשת החברתית" המקורית של המאה ה-16. הקפה הטורקי הוא הדבק שמחזיק את החברה כבר למעלה מ-500 שנה ומאז 2013 הוא אפילו מוכר רשמית כמורשת עולמית של אונסק"ו.

אבל איך הפך משקה כהה מתימן לתופעה עולמית שבגללה סולטנים אפילו הטילו גזרי דין מוות? בואו נפריד בין העובדות למיתוסים.

המקור: מתנה לסולימאן המפואר

תשכחו לרגע מהאגדה על רועה העיזים המרקד באתיופיה. ההיסטוריה המתועדת של הקפה הטורקי מתחילה באימפריה העות'מאנית, ליתר דיוק בשנות ה-40 של המאה ה-16. האיש שאליו עלינו להודות הוא אוזדמיר פאשה, המושל העות'מאני של תימן.

הוא הבחין כיצד האוכלוסייה המקומית רוקחת משקה מפולי קפה כדי להישאר ערנית במהלך תפילות הלילה. כשהוא מתרשם מהשפעת המשקה, הוא הביא את הפולים לחצרו של סולימאן המפואר באיסטנבול. באותה תקופה, השפעת האימפריה הייתה בשיאה, ומוסדות כמו בית הספר אנדרון הכשירו את העילית שצרכה את המשקה החדש והאקסקלוסיבי הזה.

בארמון טופקאפי שוכללה שיטת ההכנה: הפולים נקלו, נטחנו דק ובושלו באיטיות על אפר פחמים בתוך קנקן מיוחד (ג'זווה/צ'זבה). התוצאה הייתה סמיכה, קצפתית ואינטנסיבית יותר מכל מה שהיה מוכר עד אז. לא עבר זמן רב עד שגם הורם סולטאן המשפיעה התאהבה בשיקוי החדש.

ה"רשת החברתית" הראשונה: חכם ושמס

בעוד שהקפה בארמון נותר תענוג אליטיסטי, בשנת 1554 (מקורות אחרים מציינים את 1555) קרה משהו מהפכני. שני סוחרים, חכם מחלב ושמס מדמשק, פתחו ברובע טהטאקלה שבאיסטנבול את בית הקפה הראשון בהיסטוריה.

זה היה ה"גיים צ'יינג'ר". לפני כן, אנשים נפגשו במסגדים או בבתים פרטיים. כעת היה מקום ציבורי שבו התאספו משוררים, חכמים ושחקני שחמט. מקומות אלו נודעו בשם Mekteb i İrfan ("בתי ספר לידע"). אנשים שתו קפה, שיחקו שש בש וחשוב מכך החליפו חדשות ורעיונות.

אם תסתובבו היום בסמטאות איסטנבול ותחפשו כלי בישול טורקיים אותנטיים או ג'זווה מנחושת בעבודת יד, תדעו שאתם צועדים בעקבותיהם של אותם חלוצי קפה ראשונים.

מדוע נאסר הקפה באימפריה העות'מאנית

`; } }customElements.define('turkish-coffee-history', TurkishCoffeeHistory);

במקום שבו מדברים הרבה, יש גם הרבה ביקורת. זה לא מצא חן בעיני כל שליט. בתי הקפה הפכו מהר מאוד לחממות לשיח פוליטי וביקורת על הסולטנות.

המתנגד הידוע לשמצה ביותר של הקפה היה הסולטן מוראד הרביעי (שלט בשנים 1623-1640). הוא ראה בגברים המתאספים סכנה לשלטונו. תגובתו הייתה דרסטית: הוא אסר על קפה, טבק ואלכוהול. דיווחים היסטוריים מספרים שהוא נהג להתחפש בלילה ולפטרל ברחובות איסטנבול. מי שנתפס שותה קפה הסתכן בעונש מוות.

רק מאוחר יותר, אנשי דת כמו השייח' אל אסלאם בוסטנזאדה מהמד אפנדי, סיימו את הוויכוח. הוא פרסם פסק הלכה (פתווה) מפורסם שקבע כי הקפה אינו אסור (חראם), אלא מועיל ורצוי. הוא אפילו הקדיש שיר למשקה והסחר בקפה שוב שגשג.

הייצוא לאירופה: איך הטורקים העירו את המערב

באופן אירוני, אירופה חייבת את תרבות בתי הקפה שלה לאימפריה העות'מאנית חלקית דרך מסחר וחלקית דרך מלחמה.

• ונציה (1615): סוחרים ונציאנים הביאו את הפולים לראשונה לאיטליה. ב-1645 נפתח שם בית הקפה האירופי הראשון.
• אנגליה (שנות ה-50 של המאה ה-17): סוחר טורקי בשם פסקווה רוזה פתח את דוכן הקפה הראשון בלונדון.
• פריז (1669): השגריר העות'מאני סולימאן אגא הפך את שתיית הקפה לאופנתית בקרב האריסטוקרטיה הפריזאית.

פרט מעניין: לאחר המצור הכושל השני על וינה ב-1683, נטשו הכוחות העות'מאניים שקי פולי קפה רבים. הווינאים חשבו בתחילה שמדובר במזון לגמלים, אך הקצין יז'י פרנצישק קולצ'יצקי זיהה את הערך, הוסיף חלב ודבש, וכך המציא את ה"וינר מלנז'" (Wiener Melange).

גידול קפה בטורקיה: שינוי מודרני

במשך זמן רב, "קפה טורקי" היה רק שיטת ההכנה, בעוד שהפולים יובאו מתימן או מאוחר יותר מברזיל. למעשה, ברזיל החלה לגדל קפה רק ב-1727 והפכה לספקית העיקרית של האימפריה במאה ה-19.

אך כיום התמונה משתנה. בשל שינויי האקלים וטכנולוגיה חקלאית מודרנית, טורקיה מצליחה לגדל קפה משלה. באזורים הדרומיים כמו מרסין ואנטליה מתקיימים בשנים האחרונות פרויקטים מוצלחים לייצור קפה טורקי מ-100% פולים מקומיים. זהו עדיין שוק נישה, אך הוא צומח בהתמדה.

ריטואל שמחבר בין אנשים

הקפה בטורקיה מושרש עמוק בטקסים חברתיים מקריאה בקפה (Fal) ועד לטקסי אירוסין. כמשפחת החתן מגיעה לבקש את יד הכלה, על הכלה המיועדת להגיש קפה. באופן מסורתי, היא מוסיפה מלח במקום סוכר לספל של החתן. אם הוא שותה את הקפה מבלי להניד עפעף, הוא מוכיח את סבלנותו ואהבתו.

בין אם אתם מחפשים את הקלייה הטובה ביותר או פשוט נהנים מספל בבית, זכרו שאתם מחזיקים ביד 500 שנות היסטוריה. זוהי מסורת עשירה ומורכבת, ממש כפי שחוויתי במהלך מחקריי על ירושלים העות'מאנית והשפעותיה התרבותיות.

בתיאבון או כפי שאומרים בטורקית: Afiyet olsun!