תוכן העניינים
הסולטאן עבדולזיז נחשב לאחד הסולטנים החשובים ביותר של האימפריה העות'מאנית המאוחרת, שכן הוא היה הסולטן הראשון שנסע לביקור דיפלומטי באירופה ובמצרים.
חייו של הסולטאן עבדול עזיז הראשון הסתיימו בצורה טראגית לאחר שנמצא נרצח בארמון קירגן, מה שעורר מחלוקת רחבה שנמשכה עד שלטונו של הסולטאן עבדול חמיד השני.
השושלת והמשפחה של הסולטאן עבדולזיז
הסולטאן עבדול עזיז הראשון שייך למשפחה העות'מאנית, כשמו המלא עד ארטוגרול גאזי הוא:
הסולטאן עבדול עזיז הראשון בנו של מחמוד השני בן עבד אלחמיד הראשון בן אחמד השלישי בן מוחמד הרביעי בן איברהים בן אחמד הראשון בן מוחמד השלישי בן מוראד השלישי בן סלים השני בן סולימאן הבן המפואר של סלים הראשון בן בעיזיד השני בן מוחמד אל-פתיח בן מוראד השני בן מוחמד הראשון בן בעיזיד הראשון בן מוראד הראשון בן אורחן גזי בן עוסמאן בן ארטורגול גזי
לסולטן הסולטן עבדול עזיז היו שישה נישואים, והם היו:
- דורונב קדין ואב לשלושה ילדים
- קדין אידיאלי לא הביא לעולם ילד אחד בלבד
- סולטנה הירנה וילדה איתה שני ילדים
- סולטנה ניסרין והוא הוליד שלושה ילדים
- נווין קדין אפנדי, איתו נולד לו ילד אחד
- סולטנה סאפינז, עמה נולדו לו שלושה ילדים
חייו המוקדמים של הסולטאן עבדולזיז
הסולטאן עבדול עזיז נולד ב- 9 בפברואר 1830 לסולטאן מחמוד השני ולפרטבן סולטאן.
הסולטאן עבדול עזיז היה דתי כשהוא מדקלם את הקוראן מדי בוקר. בנוסף, הסולטאן למד קליגרפיה והיה קליגרף טוב.
הממלכה של הסולטאן עבדול עזיז הראשון
הסולטאן עבדול עזיז הרגיני התחיל אחרי הסולטאן עבדולמג'יד הראשון .
המדינה הייתה עדה למהפכות פנימיות רבות בתקופת שלטונו של הסולטאן, שאיתן הצליח להתמודד בצורה נחרצת וחכמה, והחשובות שבהן הן:
- מהפכת מונטנגרו
- מהפכה סרבית
- מהפכת כרתים
רפורמות פנימיות
המדינה הייתה עדה לכמה רפורמות פנימיות בתקופת שלטונו של הסולטאן עבדול עזיז הראשון, שהחשובה שבהן הייתה
הוצאת כתב העת לפסקי שיפוט
כתב העת לשלטונות משפטיים נחשב לטקסט המשפטי האסלאמי החשוב ביותר, מכיוון שכתב העת מקביל כיום לחוק מעמד אישי או לחוק אזרחי.
כתב העת לשלטון משפטי הסדיר מעמדים אישיים רבים כמו נישואין, גירושין, ירושה, מכירה ורכישה, והיוו בסיס בחקיקה של חוקי מעמד אישי למוסלמים במספר מדינות כמו סוריה, לבנון, עירק ומצרים.
המגזין המשיך את הוראותיו מן החוק האיסלאמי מבית הספר הנאפי, ונדרשו 7 שנים להתפתח ונחשב לאחד ההישגים השיפוטית החשובים ביותר בעידן הסולטאן עבדול עזיז.
שיפור היחסים עם מצרים ותוניסיה
שלטונו של הסולטאן עבדול עזיז היה עד לשיפור גדול ביחסים עם מצרים ותוניסיה, לאחר המתח ששרר בתקופת שלטונו של מוחמד עלי פשה, מושל מצרים.
הסולטאן העניק פריווילגיות רבות למצרים, מה שהגדיל את סמכותו של ח'דייב איסמעיל, שנהנה מיחסים חזקים עם הסולטאן, בנוסף לכך האימפריה העות'מאנית העניקה לאי סואקין ומאסאווה למצרים עם זכויות רבות אחרות.
בכל הנוגע לתוניסיה, האימפריה העות'מאנית העניקה אוטונומיה לתוניסיה, וחיזקה את היחסים עם ביי המדינה וחסמה את הדרך לצרפת, ששאפה לכבוש את תוניסיה.
רפורמות כלכליות וחינוכיות
בתקופת שלטונו של הסולטאן עבדול עזיז, הקימה האימפריה העות'מאנית את הרכבת הראשונה באיסטנבול, וכן הונהגה מערכת בולי הדואר.
המדינה פתחה גם בית ספר תיכון חדש שכלל את הלאומים והחוגים השונים שנמצאו באימפריה העות'מאנית.
רפורמות ספינות מלחמה
הסולטאן עבדולזיז הראשון הייתי מעוניין במודרניזציה של הצי הימי של האימפריה העות'מאנית במיוחד, שכן הצי העות'מאני הפך בתקופת שלטונו לצי השלישי בגודלו בעולם אחרי הצי האנגלי והצרפתי.
המדינה קנתה גם ציוד מודרני מאירופה, בית התותחנים המכונה טופנה שופץ, וארגונים והסדרים רבים הוצגו לצבא.
פשיטת רגל של המדינה
האימפריה העות'מאנית נכנסה למלחמות חוץ רבות לפני שלטונו של הסולטאן עבדול עזיז, ומלחמות אלו שאבדו על ידי האימפריה העות'מאנית גרמו לצבירת חובות ולגידול העצום בהוצאות.
האימפריה העות'מאנית לקחה הלוואות רבות בתקופת שלטונו של הסולטאן עבדול מג'יד הראשון, ומדיניות ההלוואות נמשכה בתקופת שלטונו של הסולטאן עבדול עזיז.
המדינה הייתה עדה לירידה משמעותית בערך המטבע העות'מאני, עם עלייה בגירעון התקציבי.
הסולטן עבדולזיז ניסה לתקן את המצב על ידי צמצום ההוצאות, ביטול מערכת ההרמון והכנסת מערכת תקציב מודרנית להשוואת הוצאות להכנסות.
חוסר האמון בכלכלה העות'מאנית מביא את הבנקים האירופיים לנכות את הריבית משווי המקדמה של ההלוואה. לדוגמא, המדינה רצתה ללוות 5,300 מיליון פרנקים צרפתים, מהם קיבלה 3,012 מיליון, או 57% בלבד! הבנקים ניכו את הריבית מראש לפני מסירת ההלוואה.
המדינה הכריזה על פשיטת רגל בשנת 1875 וביקשה מהנושים הלוואות חדשות לטווח ארוך בתמורה להבטחת מיסים עקיפים, מיסי מצרים ומיסי כבשים.
בתום תקופת שלטונו של הסולטן עבדול עזיז, הכנסות המדינה הגיעו לכ -380 מיליון פרנק לשנה, מהן הופחתו 300 מיליון "כ -79%" בגין חובות.
רק 21% מהכנסות האימפריה נותרו למדינה לשלם את ההוצאות, מה שכמובן הניע את המדינה ללוות שוב בריבית של 24%.
ביקורי חוץ של הסולטן עבדול עזיז
הביקור במצרים
הסולטאן עבדול עזיז, העות'מאני הראשון, היה הראשון שעזב את איסטנבול וביקר בביקורי חוץ דיפלומטיים.
איסמעיל פאשה, מושל מצרים, ביקר באיסטנבול ונהנה מיחסים טובים עם הסולטאן. הוא הציע לו לבקר במצרים, שהסולטן הבטיח להשיג.
הסולטאן עזב את איסטנבול על סיפונה של היאכטה המלכותית, פייד ג'יהאד, שם מונה הווזיר הגדול, אמין עלי פאשה, לניהול המדינה.
את הסולטאן עבדול עזיז ליווה בנו, עז אלדין, נסיך הכתר מוראד החמישי , ואחיו עבד אלחמיד השני בביקוריו הזרים.
איסמעיל פאשה קיבל את הסולטאן על סיפונה של היאכטה המלכותית באלכסנדריה, והסולטאן עבר עם הפשה ברכבת לקהיר באמצע דלתא הנילוס.
הסולטן התגורר בארמון אל-ג'ווהארה בקהיר, והוא התרשם מאוד מהרכבת והתפתחותה של קהיר, שכן מצרים הייתה מתקדמת יותר מאיסטנבול באותה עת בהיבטים מסוימים.
במהלך שהותו ביקר הסולטאן בגיזה, בשוברה, בפירמידות ובקברו של מוחמד עלי פשה, ועמד בראש טקס החאג 'למכה.
ביקורו של הסולטאן עבדול עזיז באירופה
הסולטן עבדול עזיז ביקר בנמל טולון בצרפת ב- 29 ביוני והתקבל בברכה בטקס מפואר. סולטן ופמלייתו המשיכו בנסיעה ברכבת, והגיעו לתחנת פריז ב- 30 ביוני, שם התקבלו על ידי הקיסר נפוליאון השלישי. הסולטן עבדול עזיז שהה בפריז במשך 10 ימים בביקור רשמי, והשתתף בפתיחת התערוכה אליה הוזמן.
הסולטן עבדול עזיז נסע אז לבריטניה, והתקבל בברכה על ידי המלכה ויקטוריה, שם התיישב בארמון בקינגהאם שהוקצה לו.
הסולטן שהה בלונדון 11 יום, שם ערך ביקורים רשמיים במקומות רבים, צפה בתמרון צבאי של הצי הבריטי, בדק מספנות, סניפי דואר ובנקים.
הסולטן עזב את לונדון ב- 23 ביולי, ונסע ברכבת לדובר, ואז הפליג במעבורות לנמל קאלה בצרפת, ונסע ברכבת הפרטית לווינה דרך בלגיה ופרוסיה.
עבדולאזיז התקבל בברכה על ידי מלך בלגיה ליאופולד השני בתחנת בריסל, והשתתף בארוחת צהריים שנערכה לכבודו. הוא עזב את בריסל אחר הצהריים והגיע לקובלנץ דרך הריין שם התקבל בברכה על הסולטאן המלך הפרוסי וילהלם הראשון ואשתו.
הקיסר האוסטרו-הונגרי פרנץ יוזף פגש את הסולטאן שהגיע לווינה ביום ראשון 28 ביולי. הסולטן עבדול עזיז בילה שם שלושה ימים בארמון שנברון שהוקצה לו, שם ערך ביקורים רשמיים וערך תצפיות.
הסולטן נסע דרך זה להונגריה וחזר לאיסטנבול לאחר שעלה על היאכטה.
ההפיכה נגד הסולטן עבדול עזיז
בשנת 1876, סטודנטים באיסטנבול ערכו הפגנות עצומות בדרישה לפיטורם של הווזיר הגדול, מחמוד נאדים פאשה ושייח 'מהאסלאם חסן פהמי אפנדי, שנדחה על ידי הסולטן בתחילה, אך לאחר מכן הוציא צו למילוי דרישות ה מפגינים.
מדחת פאשה, שחמד את עמדתו של הווזיר הגדול, ניצל את האירועים ודאג להפיכה נגד הסולטאן, עם שגרירי אנגליה ואוסטריה, הודיע הפשה לצי האנגלי להתערב כדי להציל את מנהיגי ההפיכה ב במקרה חירום כלשהו.
הודיעו ראשי ההפיכה הנסיך מוראד עלייתו לכס המלוכה והעבירה אותו לבניין משרד המלחמה, ולאחריו התותחים ירו 100 סיבובים כדי לחגוג את חנוכת הסולטאן החדש.
הסולטן עבדול עזיז לא ידע שההפיכה מתרחשת, שכן הסולטאן התעורר לקולות התותח מתוך אמונה שהאויב תוקף וכי פרצה מלחמה וכי ספינות האויב הגיעו לאיסטנבול.
הסולטן לא התנגד להחלטת הפיטורים, והוא גורש לארמון סירגן, והוא זכה ליחס גרוע לאחר הדחתו, שכן בתמונה למטה נראים כמה מהנערים לועגים לסולטאן ותיאורם עליו.
ההתנקשות בסולטאן עבדול עזיז
הסולטן נפטר 4 ימים לאחר ההפיכה, מכיוון שהוא נמצא חתוך בעורקי יד ימין, מכיוון שדימם לתקופה של לא פחות מעשרים דקות.
שלטונות ההפיכה הקימו חקירה בראשותו של חוסין אווני פאשה, והחקירה נמשכה שעתיים בלבד, והוכרז כי הסולטן הרג את עצמו ומת בהתאבדות.
בעידן הסולטאן עבדול חמיד השני, נפתחו שוב חקירות, והגיעו למסקנה שהסולטן נרצח על פי פקודותיו של מדחת פשה המהפכן, מחשש לחזרתו שוב לכס המלוכה.
מדחת פאשה הוצא להורג בטאיף לאחר מאסרו, בנוסף לשאר הקושרים איתו להרוג את הסולטאן עבדול עזיז.
