רוב האנשים היו בוחרים לפרוש לגמלאות לאחר הזכייה בפרס נובל. עזיז סנג'אר (Aziz Sancar) אינו אחד מהם. גם בדצמבר 2025, בגיל 79, "אבי תיקון ה DNA" עדיין מתייצב מדי יום במעבדה של אוניברסיטת צפון קרוליינה (UNC). הוא מלמד, חוקר שיטות טיפול חדשות נגד גידולי מוח אלימים ומוכיח לעולם שסקרנות מדעית אמיתית אינה פגה לעולם.

סיפורו אינו אגדה, אלא עדות למשמעת ברזל. מהכפר המרוחק סאבור שבמחוז מרדין, שם גדל ללא חשמל, ועד לפסגת המדע העולמית בביולוגיה מולקולרית עזיז סנג'אר מגלם יותר מכל אחד אחר את השילוב בין מדע מבריק לזיקה עמוקה למולדת.

הזינוק הבלתי יאומן מהכפר סאבור

ב-8 בספטמבר 1946 נולד עזיז סנג'אר כילד השביעי מתוך שמונה למשפחת איכרים ענייה בסאבור. הוריו היו אנאלפביתים, אך הם הבינו באופן אינסטינקטיבי את ערכו של הידע והחדירו בילדיהם מוסר עבודה בלתי מתפשר. התוצאה? כל שמונת האחים פיתחו קריירות מרשימות, מקצינים בכירים בצבא ועד למהנדסים.

מצוינות זו עוברת במשפחה כחוט השני. בן דודו מדרגה שנייה, מדהאט סנג'אר, הוא דמות בולטת בפוליטיקה הטורקית ומכהן כיום (נכון לדצמבר 2025) כחבר פרלמנט מטעם מפלגת DEM, שם הוא פעיל במשלחות פוליטיות בינלאומיות.

משוער כדורגל למדען צמרת: מסלול רווי מכשולים

רבים אינם יודעים שהמדע כמעט איבד את אחד ממוחותיו הגדולים לטובת הכדורגל. בצעירותו היה סנג'אר שוער מוכשר וחלם להגיע לנבחרת הלאומית. עם זאת, הוא זיהה מוקדם שחוזקו האמיתי טמון באינטלקט שלו והחליף את כפפות השוער במיקרוסקופ.

בשנת 1963 החל את לימודי הרפואה באוניברסיטת איסטנבול. הוא סיים כמצטיין המחזור, אך בחר בתחילה לחזור לעיר הולדתו כדי לעבוד כרופא קהילתי. השירות הזה למען הקהילה עיצב את אישיותו לפני שיצא אל העולם הגדול.

הפריצה הגדולה בארצות הברית

`; this.init(); }init() { const atomsContainer = this.shadowRoot.getElementById('atoms'); for (let i = 0; i < 15; i++) { const atom = document.createElement('div'); atom.className = 'atom'; const size = Math.random() * 15 + 5; atom.style.width = `${size}px`; atom.style.height = `${size}px`; atom.style.top = `${Math.random() * 100}%`; atom.style.left = `${Math.random() * 100}%`; atom.style.animationDuration = `${Math.random() * 10 + 10}s`; atom.style.animationDelay = `${Math.random() * 5}s`; atomsContainer.appendChild(atom); }// Hover Effect for Cards const cards = this.shadowRoot.querySelectorAll('.card'); cards.forEach(card => { card.addEventListener('mousemove', (e) => { const rect = card.getBoundingClientRect(); const x = e.clientX - rect.left; const y = e.clientY - rect.top; card.style.background = `radial-gradient(circle at ${x}px ${y}px, rgba(0, 242, 255, 0.08) 0%, rgba(255, 255, 255, 0.03) 70%)`; }); card.addEventListener('mouseleave', () => { card.style.background = 'var(--glass)'; }); }); } }customElements.define('aziz-sancar-widget', Aziz-SancarWidget);דרכו של סנג'אר בארה"ב הייתה רצופת קשיים. לאחר תקופה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, הוא עבר לאוניברסיטת טקסס בדאלאס, שם השלים את הדוקטורט שלו ב-1977. ההצלחה לא באה לו בקלות; בתחילה נדחה על ידי מוסדות רבים בשל חוסר בפרסומים מדעיים, והוא נאלץ לעבוד כטכנאי מעבדה לפני שהצליח להשתלב באוניברסיטת ייל.

מאז 1982 הוא פועל בבית הספר לרפואה של UNC. כיום הוא מחזיק בקתדרה היוקרתית ע"ש שרה גרהאם קינן לביוכימיה וביופיזיקה. אשתו, גוון בולס סנג'אר, אותה הכיר בדאלאס, היא כיום פרופסור אמריטה המקדישה את זמנה לקרן המשותפת שלהם.

המדע: מה סנג'אר בעצם חוקר?

מדוע המחקר שלו כה חשוב? במילים פשוטות: עזיז סנג'אר מיפה את הדרך שבה התאים שלנו מתקנים DNA פגום. ללא מנגנוני התיקון הללו, היינו חולים בסרטן באופן מיידי כתוצאה מקרינת UV והשפעות סביבתיות אחרות.

מחקר עדכני 2025: המלחמה בגידולי מוח

מי שחשב שפרס הנובל ב-2015 היה שיא הקריירה, טועה. המעבדה של סנג'אר ממשיכה לפרסם מחקרים פורצי דרך. בסוף 2025, עבודותיו על טיפול בגליובלסטומה (צורה אגרסיבית של גידול מוחי) עוררו הדים רבים. הוא בוחן כיצד תרופות מסוימות (כמו טמוזולומיד) פועלות ביעילות רבה יותר בשילוב עם חומרים אחרים. בנוסף, הוא חוקר את "השעון הביולוגי" (הקצב הצירקדי) והשפעתו על כימותרפיה גישה שעשויה לחולל מהפכה בטיפול בסרטן ברחבי העולם.

פרס הנובל שייך לאטאטורק

הרגע המרגש ביותר בקריירה שלו לא היה הטקס בשטוקהולם, אלא מה שקרה אחריו. עזיז סנג'אר הקדיש את פרס הנובל שלו לרפובליקה הטורקית ולמייסדה, מוסטפא כמאל אטאטורק.

"אני חייב את הפרס הזה למהפכת החינוך של אטאטורק. הבעלים האמיתי הוא מוזיאון האניטקביר."

עזיז סנג'אר

הוא עמד במילתו. הוא העניק את מדליית הזהב והתעודה למוזיאון האניטקביר באנקרה. שם הם מוצגים גם כיום, בסוף 2025, כאתר עלייה לרגל עבור מדענים טורקים צעירים המבקרים בין הקניונים הטובים ביותר באנקרה לבין אתרי המורשת. מחווה זו מזכירה דמויות היסטוריות כמו נאזים היקמט או האלידה אדיפ אדיוואר, שאהבת המולדת שלהן הכתיבה את פועלן.

המורשת: קרן עזיז וגוון סנג'אר

סנג'אר לא רק בונה מולקולות, הוא בונה גשרים. יחד עם אשתו הוא הקים את Sancar Turkish Cultural and Community Center בצ'אפל היל, צפון קרוליינה. המרכז הוא הרבה יותר ממועדון תרבות; הוא מהווה מרכז אקדמי של ממש.

תמונת מצב 2025: הקרן נמצאת בעיצומו של "שלב ב'". בניית ה-Sancar Scholars Residence מתקדמת, מעונות אלו נועדו לספק למדענים אורחים מטורקיה מגורים בעלות נמוכה כדי להקל על תחילת דרכם בארה"ב מכשול שסנג'אר עצמו הכיר היטב.

השפעה בעולם הטורקי

השפעתו של סנג'אר חורגת הרבה מעבר לגבולות טורקיה. הוא נחשב לסמל עבור העולם הטורקי כולו. בינואר 2025 מונה על ידי ארגון TURKSOY ל"שגריר התרבות של העולם הטורקי", ובמאי 2025 הוענק לו פרס עלי שיר נאוואי היוקרתי על תרומתו לאחדות המדינות הטורקיות.

TEKNOFEST והנוער

למרות שלא השתתף פיזית באירועי TEKNOFEST ב-2024 וב-2025, רוחו הייתה נוכחת. תלמידי מרכז המדע והאמנות (BİLSEM) ממרדין הקרוי על שמו, זכו בשנת 2025 בשני פרסים ראשונים בקטגוריות "תחבורה חכמה" ו"טכנולוגיה למען האנושות". מסרו של סנג'אר לצעירים נותר רלוונטי מתמיד:

"היו עקשנים. לעולם אל תקבלו תבוסה. כשאני מדבר על המדינה שלנו, אני מתכוון לטורקיה ולאזרבייג'ן. זו עבודה קשה להרים את המדינה שלנו למעלה, אבל אתם חייבים לעשות זאת."

סיכום: מה נוכל ללמוד מעזיז סנג'אר

חייו של עזיז סנג'אר מלמדים אותנו שמוצא אינו גורל. הם מלמדים אותנו שהמדע אינו מגדל שן מבודד, אלא כלי לשירות האנושות. בעודו מתקרב לגיל 80, המעבדה שלו ב UNC עדיין מוארת באור יקרות מגדלור לכל מי שמאמין בכוחו של החינוך.

• התמדה מנצחת כישרון: סנג'אר נדחה פעמים רבות אך מעולם לא ויתר.

• המולדת בלב: למרות עשורים בארה"ב, נאמנותו לטורקיה ולאטאטורק נותרה איתנה.

• מחקר פעיל: גם ב-2025/2026 הוא אינו "מוצג מוזיאוני", אלא מדען פעיל המפרסם מחקרים קריטיים על מחלת הסרטן.