סולטאן מהמט החמישי, הידוע גם בשם סולטאן רשאד, היה השליט ה-35 של האימפריה העות'מאנית והח'ליף ה-114 של האסלאם. הוא עלה לכס המלוכה באחת התקופות הסוערות ביותר בהיסטוריה, מיד לאחר הדחתו של אחיו, הסולטאן עבדול חמיד השני, על ידי הטורקים הצעירים בשנת 1909.

תקופת שלטונו נמשכה תשע שנים והתאפיינה באירועים היסטוריים מכריעים שחרצו את גורל האימפריה בראשם הכניסה והתבוסה במלחמת העולם הראשונה ואיבוד שטחים טריטוריאליים נרחבים. למרות שבאופן רשמי היה ראש המדינה, הכוח הממשי היה נתון ברובו בידי "מועצת האיחוד והקידמה".

מהמט החמישי "רשאד"

`; this.init(); }init() { const ancestors = this.shadowRoot.querySelectorAll('.ancestor'); ancestors.forEach((el, index) => { el.style.opacity = '0'; el.style.transform = 'translateY(20px)'; setTimeout(() => { el.style.transition = 'all 0.5s ease-out'; el.style.opacity = '1'; el.style.transform = 'translateY(0)'; }, 100 * (index % 10)); });const eventStrip = this.shadowRoot.querySelector('.event-strip'); let isDown = false; let startX; let scrollLeft;eventStrip.addEventListener('mousedown', (e) => { isDown = true; startX = e.pageX - eventStrip.offsetLeft; scrollLeft = eventStrip.scrollLeft; }); eventStrip.addEventListener('mouseleave', () => isDown = false); eventStrip.addEventListener('mouseup', () => isDown = false); eventStrip.addEventListener('mousemove', (e) => { if (!isDown) return; e.preventDefault(); const x = e.pageX - eventStrip.offsetLeft; const walk = (x - startX) * 2; eventStrip.scrollLeft = scrollLeft - walk; }); } }customElements.define('ottoman-history-widget', OttomanHistoryWidget);

שושלת ומשפחת הסולטאן

הסולטאן מהמט החמישי השתייך לשושלת העות'מאנית ארוכת השנים. ניתן לעקוב אחר קו הירושה הישיר שלו באופן הבא:

סולטאן מהמט החמישי רשאד, בן של אבדילמג'יד הראשון, בן של מהמוט השני, בן של עבדול חמיד הראשון, בן של אחמד השלישי, בן של מהמט הרביעי, בן של אבראהים הראשון, בן של אחמד הראשון, בן של מהמט השלישי, בן של מוראט השלישי, בן של סלים השני, בן של סולימאן המפואר, בן של סלים הראשון, בן של באיזיט השני, בן של מהמט הכובש (פאתיה), בן של מוראט השני, בן של מהמט הראשון, בן של באיזיט הראשון, בן של מוראט הראשון, בן של אורחן גאזי, בן של עות'מאן גאזי, בן של ארטורול גאזי.

בחייו הפרטיים היו לסולטאן מהמט החמישי חמש נשים, מהן נולדו לו מספר ילדים:

• קאמורס קאדין (Kamures Kadın): אשתו הראשונה, לה נולד הבן הנסיך מהמט זיאדין.
• דיריאדן קאדין (Dürrüaden Kadın): אשתו השנייה, אמו של הנסיך מהמוט נג'מדין.
• מיהרנגיז קאדין (Mihrengiz Kadın): לאחר מותה של דיריאדן, הפכה לבת זוגו השנייה. היא הייתה אמו של הנסיך עומר הילמי.
• נאזפרבר קאדין (Nazperver Kadın): לה נולדה בת, רפיעה סולטאן, שנפטרה בינקותה.
• דילפיריב קאדין (Dilfirib Kadın): בת זוגו החמישית, לה לא היו ילדים.

החיים לפני הסולטנות

מהמט החמישי נולד ב-2 בנובמבר 1844 בארמון צ'יראגן שבאיסטנבול. כפי שהיה נהוג עבור נסיכים עות'מאנים באותה תקופה, הוא בילה את מרבית חייו בבידוד. במשך למעלה מ-30 שנה הוא חי ב"קאפס" (Kafes – כלוב הנסיכים) שבארמונות, כאשר תשע מתוכן עברו עליו בבידוד מוחלט. במהלך שנים אלו הקדיש עצמו ללימוד אינטנסיבי של שירה וספרות פרסית עתיקה. מטיילים המבקרים בעיר כיום יכולים להיעזר במדריך איסטנבול נגישה כדי להתרשם מהארמונות ההיסטוריים.

הוא קיבל חינוך מסורתי במדעי האסלאם ובהיסטוריה, ופיתח עניין עמוק בעבר העות'מאני. שנות הבידוד הללו עיצבו אופי שקט ונוח, שנטה יותר לאמנויות מאשר לפוליטיקה קשוחה.

רק לאחר ההכרזה על המונרכיה החוקתית השנייה (משרוטייט) בשנת 1908, שב להופיע בציבור כיורש העצר. על פי הפרוטוקול, הוא כונה מעתה "הוד מעלתו, יורש העצר סולטאן רשאד אפנדי" והחל להשתתף בטקסים רשמיים.

תקופת השלטון (1909-1918)

כאשר עלה הסולטאן רשאד לכס המלוכה ב-27 באפריל 1909 בגיל 64, הוא היה הסולטאן המבוגר ביותר בהיסטוריה העות'מאנית שנכנס לתפקיד זה. הוא קיבל על עצמו את השלטון כמונרך חוקתי והותיר את הרשות המבצעת במידה רבה בידי מועצת האיחוד והקידמה.

בנאום ההכתרה שלו לאחר הטקסים הדתיים, הצהיר בגאווה:

"אני סולטאן החירות הראשון, ואני גאה בכך".

אחת מפעולותיו הסמליות הראשונות הייתה החלפת מעון המגורים. הוא עזב את ארמון ילדיז (Yıldız), שהיה מזוהה עם שלטונו האבסולוטי של קודמו, ועבר לארמון דולמבאחצ'ה. כדי לחזק את הקשר עם האוכלוסייה, יצא ביוני 1911 למסע משמעותי ברומליה, במסגרתו ביקר בתראקיה, באלבניה ובמה שהיא כיום צפון מקדוניה. הקשר ההיסטורי לשטחים העות'מאניים באותה תקופה משתקף היטב גם במחקר על ירושלים העות'מאנית.

מלחמת העולם הראשונה והקריאה לג'יהאד

למרות שהסולטאן מהמט החמישי התנגד באופן אישי לכניסה למלחמה, הוא לא יכול היה לעצור את מהלך ההיסטוריה. הממשלה בראשות אנוור פאשה הובילה את האימפריה למלחמת העולם הראשונה לצד גרמניה ואוסטרו הונגריה. בתוקף תפקידו כח'ליף, הכריז הסולטאן רשאד ב-14 בנובמבר 1914 רשמית על ג'יהאד (מלחמת קודש) נגד מדינות ההסכמה וקרא לכל המוסלמים ברחבי העולם להתקומם נגד השלטון הקולוניאלי הבריטי והצרפתי.

שיא ביחסי גרמניה האימפריה העות'מאנית היה ביקורו של הקייזר וילהלם השני באיסטנבול ב-15 באוקטובר 1917, אותו קיבל הסולטאן מהמט החמישי כבן ברית נאמן. אך למרות המחוות הדיפלומטיות הללו, האימפריה איבדה שטחים רבים במהלך שלטונו, הן בבלקן והן במזרח התיכון. תקופת תמורות זו הצמיחה גם דמויות פוליטיות משמעותיות כמו האלידה אדיפ אדיוואר, ששיחקה מאוחר יותר תפקיד חשוב בתנועה הלאומית הטורקית.

מותו ויורשו

הסולטאן מהמט החמישי לא זכה לראות את סוף המלחמה ואת קריסתה הסופית של האימפריה שלו. הוא נפטר ב-3 ביולי 1918 בגיל 73 בארמון ילדיז כתוצאה מאי ספיקת לב, חודשים ספורים בלבד לפני הפסקת האש של מודרוס. קברו נמצא ברובע איופ (Eyüp) ההיסטורי שבאיסטנבול, סמוך למסגד איופ סולטאן הקדוש.

לאחר מותו, עלה לכס המלוכה אחיו הצעיר הסולטאן מהמט השישי "והידדין". הוא עתיד היה להיזכר בהיסטוריה כסולטאן האחרון, לפני שהאימפריה העות'מאנית פינתה את מקומה סופית לרפובליקה המודרנית.