מהטנגריזם לאסלאם: ההיסטוריה המרתקת של הטורקים המוסלמים

האם תהיתם פעם מדוע מרכז אסיה כיום מאופיינת כמעט לחלוטין בתרבות אסלאמית? זה לא קרה במקרה. הסיפור על האופן שבו הטורקים אימצו את האסלאם אינו רק רצף של תאריכים זהו סיפור על תזוזה תרבותית וגיאופוליטית אדירה ששרטטה מחדש את מפת העולם.

מהמורשת השמאנית של הערבה ועד לצריחי המסגדים של בגדאד: אנו מנתחים את דרכה של תרבות לוחמים שלא רק אימצה את אחת הדתות הגדולות בעולם, אלא גם הגנה עליה במשך מאות שנים בתור "חרב האסלאם".

מדוע השינוי הזה שינה את ההיסטוריה

האסלאם בתרבות הטורקית אינו מוצר ייבוא של העת החדשה. שורשיו מעמיקים עד למאה ה-10. בשנת 932 לספירה, הכריז סאטוק בוגרה חאן על האסלאם כדת המדינה הרשמית של אימפריית הקראח'אנידים. זו הייתה נקודת המפנה המכרעת: לראשונה, האסלאם לא תורגל רק על ידי יחידים, אלא הפך לאינטרס מדיני של אימפריה טורקית.

אך הסיפור מתחיל מוקדם יותר. זמן רב לפני ש ירושלים העות'מאנית הייתה למציאות, היו אלו נתיבי הסחר של דרך המשי שחיברו בין הערבים לטורקים. זה היה חילופי סחורות, רעיונות וגם באופן בלתי נמנע אמונות.

המפגש הראשון: הרבה יותר מסתם שכנים

מוסלמים וטורקים הכירו זה את זה זמן רב לפני ההתאסלמות ההמונית. שכירי חרב טורקים היו מוערכים מאוד בצבאות העבאסיים בזכות מיומנות הרכיבה והמשמעת שלהם. הסימביוזה הצבאית הזו יצרה את בסיס האמון הראשון. הם לא רק חיו זה לצד זה; הם נלחמו וסחרו יחד.

נקודת המפנה: קרב טלאס (751 לספירה)

אם היינו צריכים לציין יום אחד שחתם את גורלה של מרכז אסיה, זה היה יום קרב טלאס בשנת 751. כאן לא רק צבאות התעמתו, אלא תפיסות עולם.

השבטים הטורקים של הקרלוקים חברו לח'ליפות העבאסית נגד שושלת טאנג הסינית. הניצחון של הברית המוסלמית טורקית עצר את ההתפשטות הסינית מערבה לצמיתות. הדבר פתח את השער לאסלאם במרכז אסיה והבטיח את דרך המשי לסוחרים מוסלמים. ללא טלאס, ההיסטוריה של טורקיה כיום הייתה שונה לחלוטין.

חלוצי האמונה: סאטוק בוגרה חאן וניזאק טרחאן

בעוד שסאטוק בוגרה חאן (שלט בסביבות 920-955) נחשב לשליט הראשון שהפך את האסלאם לדת המדינה (רשמית ב-932 לספירה), היו מומרים בולטים עוד קודם לכן. מקורות היסטוריים מצביעים על ניזאק טרחאן, נסיך טורקי מבאדגיס, שקיבל על עצמו את האסלאם כבר בתחילת המאה ה-8 (בסביבות 704-709). החלטות אישיות אלו סללו את הדרך להתאסלמות ההמונית של שבטי הקרלוק, הצ'יגיל והיאגמה.

התפשטות האימפריה הסלג'וקית

עם הסלג'וקים, האסלאם הפך לנייד. תחת הנהגתו של טוגרול בק (נפטר ב-1063), הטורקים האוע'וזים כבשו את פרס וצעדו לבגדאד בשנת 1055, ובכך הציבו את הח'ליפות העבאסית תחת חסותם.

התפשטות זו הגיעה לשיאה תחת הסולטאן מליקשאה (נפטר ב-1092). בנקודת זמן זו, האימפריה השתרעה מתימן בדרום ועד הרי ההינדו כוש באפגניסטן במזרח. מסה עצומה זו של יבשה אפשרה סינתזה תרבותית, שמאוחר יותר היוותה את הבסיס למלאכת ה שטיח אנטולי והאדריכלות שאנו מכירים כיום.

במה האמינו הטורקים לפני האסלאם?

כדי להבין מדוע הטורקים אימצו את האסלאם, עלינו להבין על מה הם ויתרו או ליתר דיוק, מה הם שינו.

טנגריזם: האמונה בשמיים הכחולים

הטנגריזם היה ליבת הזהות הטורקית. גוק טנרי (Tengri) היה בורא היקום. הוא העניק לשליטים את ה-"Kut" (האישור האלוהי לשלוט). מעניין לציין שכבר כאן היו קווי דמיון חזקים לאסלאם: זו הייתה אמונה בבורא יחיד וכל יכול.

המושגים החשובים ביותר בטנגריזם:

• אמונה בעולם הבא: הטובים הגיעו ל-"Uçmağ" (גן עדן), והרעים ל-"Tamu" (גיהינום).
• קורגנים ובלבל: המתים נקברו בתלי קבורה (קורגנים). סביב קברים אלו הוצבו פסלי אבן (בלבל). אלו סימלו אויבים מובסים שאמורים לשרת את המנוח בעולם הבא.
• רוחות טבע (Yer Su): הרים, נהרות ויערות נחשבו לבעלי נשמה. במיוחד המושג "Iduk" תיאר מקומות קדושים כמו יער אוטוקן.

הגשר בין שני עולמות: השוואה בין האסלאם לטנגריזם

היסטוריונים רבים טוענים כי הטורקים אימצו את האסלאם ברצון כה רב משום שהוא לא סתר את אמונתם הקיימת, אלא השלים אותה. הדמיון היה מדהים.

אנימיזם וטוטמיזם: מורשת הטבע

לצד הטנגריזם היו קיימות שכבות עתיקות יותר של אמונה, ששרדו באמונות העממיות של הטורקים גם לאחר ההתאסלמות:

• פולחן אבות: רוחות האבות הגנו על המשפחה. זה דומה למנהג האסלאמי המאוחר יותר של ביקור בקברי קדושים (Türbe).
• טוטמיזם: הזאב (Bozkurt) נחשב לחיה קדושה ולאביהם הקדמון של הטורקים. גם העיט מילא תפקיד מרכזי. סמלים אלו נותרו כסימנים צבאיים, גם תחת דגלים מוסלמים.

סיכום: זהות חדשה

המרת דתם של הטורקים לאסלאם לא הייתה שבירה של העבר, אלא אבולוציה. על ידי אימוץ האסלאם, הם לא רק הבטיחו את מקומם בעולם התרבותי של ימי הביניים, אלא הפכו למנהיגיו. מהסלג'וקים ועד לעות'מאנים, הסינתזה הזו בין רוח הלחימה הטורקית לציוויליזציה האסלאמית הפכה לכוח המניע של ההיסטוריה. אם תראו היום את חגיגות הרמדאן בטורקיה, תראו את התוצאה החיה של תהליך בן אלפי שנים זה.